המושבה מטולה חוזרת לעצמה, חוזרת להיות מושבה של אנשים, ילדים, חקלאים, מתנערת מהאבק ומהדי הפיצוצים ושוב נעים לבקר כאן.

משער הכניסה עליתי אל מצפה דדו בהר צפיה, מכאן יש תצפית נהדרת על הרי נפתלי בדרום מערב, עבור דרך עמק החולה, רמת הגולן והחרמון במזרח, ובצפון המושבה עצמה , העיירות והכפרים אל חיאם, מרג' עיון וקליעה בתחום לבנון .

משם המשכנו אל אנדרטת צד"ל החדשה שנבנתה כאן לאחר שהקודמת שהוקמה בעבר במרג' עיון נהרסה ע"י אנשי חיזבאללה.

האנדרטה מספרת על צבא דרום לבנון שיחד עם צה"ל פעל בשטח הסמוך לגבול ישראל כדי למנוע התבססות מחבלים שניסו וגם הצליחו לפגוע בתושבי דרום לבנון, בתושבי ישראל ובצה"ל כמובן.

במקום מונצחים גם שני מפקדי צד"ל המייג'ור חדאד ואנטואן לאחד.

הגדר הטובה, או מדיניות הגדר הטובה, היוותה החל משנת 1976 חיבור סמוי בתחילתו ומאוחר יותר גם גלוי, בין ישראל לתושבי דרום לבנון, דרכה הועבר סיוע רפואי ודרכה עברו גם משפחות אנשי צד"ל לעבודה בישראל.

דרך המעבר הזה עברו גם חיילי צה"ל לגזרה המזרחית בדרום לבנון ובחזרה לארץ.

הגדר נסגרה כמובן עם נסיגת צה"ל מלבנון במאי 2000.

ממתחם האנדרטה חזרתי אחורה בזמן אל אנדרטת אסון הספארי, ביום ה-10 למרץ 1985 נכנסה שיירת רכבים ללבנון, חיילי יחידת החימוש מסדנת נבטיה שחזרו מחופשה ישבו במשאית השניה, נהג טנדר שהופיע מולם על גשרון נחל עיון נתבקש עי הג'יפ המוביל לרדת לשוליים, והוא אכן ציית, אך כשהמשאית השניה בשיירה חלפה על פניו פוצץ את המטען שהיה עליו .

המשאית התפוצצה , 12 חיילים נהרגו ו-14 נפצעו.

מעבר לגדר נמצא גשר נחל עיון או גשר מטולה צפון מזרח, הגשר פוצץ בליל הגשרים 16-17.6.1946 עי אנשי הפלמ"ח, תחת גשר זה עברו גם מאות יהודים שהוברחו לארץ ישראל מסוריה ומלבנון בשנות המנדט הצרפתי.

משם המשכנו לאורך הטיילת היפה עד לתצפית על מפל התחנה בנחל עיון ועל הגבול שנמצא בגדתו השניה של הנחל, שם אפשר לראות את הגדר הצה"לית ואת החביות הכחולות של מודדי האו"ם שהעניקו לקו הגבול את הכינוי הקו הכחול.

את הסיור סיימנו בפארק המעיין, פארק חביב שהוקם סביב המעיין של מטולה בשנותיה הראשונות שבהן העלו התושבים את המים בדליים מן המעיין אל המושבה, בשנות הארבעים תחת שילטון המנדט הבריטי הוצבה במקום בית משאבות לאספקת מים אל המושבה.