הבוקר, יום שישי בשעה 05:30 התייצבנודרור ואנוכי הכי גבוה שאפשר, השער הצהוב של החרמון.
מג'דל שמס עדיין מתנמנם תחת שמיכת ערפילים, ומזג האוויר הלא קר מבשר על הצפוי בהמשך היום, יהיה חם.
גולשים במהירות בסמטאות הכפר, אל נחל סער, גבעת הצעקות, שבילי המטעים, ונכנסים ליער אודם, מּמשיכים אל בוקעתא, אנדרטת עז 77 ועצירה ראשונה בבור חוואר שעבר שיפוץ לאחרונה כהנצחה לעידו עמר, חקלאי שנהרג בהתהפכות הטקרטור במטע.
עוד קצת ואנחנו מטפסים על הר אביטל, מקיפים אותו ויורדים בירידה תלולה אל עין זיוון.
בשער של עין זיוון אנחנו שואלים את אנשי כיתת הכוננות איזה בית קפה פתוח, הכל סגור הם עונים, קפה יש רק אצלנו, אז שתינו קפה שחור והיה אחלה שירות.
ממליצים על כיתת הכוננות של עין זיוון.
ההמשך לכיוון מזרח "לתפירה" של רכס חזקה, עליה להר בני רסן, ירידה, עליה קשה להר קורטם, ירידה, ושוב עליה להר חוזק, מכאן ירידה ארוכה עד לחושניה ולעינות פחם.
בעינות פחם עוצרים להתקרר במעין, תענוג כשגוף חם פוגש במים קרים.
חציה של מעבר המים הארוך בפחם נגמרת בשרשרת קרועה, אקליפטוס גדול מספק גם צל וגם מיתלה לתיקון האופניים.
התקלה תוקנה וממשיכים בציר הנפט וציר המים עד לתל סאקי, בתל עצירה לסקירה גאורפית קצרה ולמו"רק תל סאקי במלחמת יום הכיפורים.
מכאן הדרך לטיילת האופניים של דרום הגולן לא ארוכה, ודרך חיספין, נוב, ואבני איתן הגענו אל הארטיק בצרכנית אליעד.
אחרי הארטיק אני לפחות מרגיש כמו חדש.
חוזרים לטיילת עד לבני יהודה ומשם דרך נחל סמך עד לכורסי.
רגע לפני שמעמיסים את האופניים לאוטו, מתכבדים בקפה וכמה סיפורים אצל הפרלמנט של ותיקי הגולן.
חוזרים חזרה להביא את האוטו שהשארנו במג'דל שמס, מקנחים בארוחה טובה אצל חאלד ממסעדת אל סולטן ומסיימים את היום.
רכבנו כמעט 9 שעות, 117 ק"מ עם כ-1000 מטר טיפוס
