היום הזדמן לי לטייל רק אני ואנוכי, וכמו לכל דבר בחיים יש יתרונות ויש חסרונות.
היתרונות לא נרחיב עליהן, אבל החיסרון העקרי שחייבים מסלול מעגלי או הלוך חזור, אז היה הלוך חזור.
מהמעיין הנפלא עין כובס ירדתי בזהירות אל נחל עמוד, שם התחיל הקסם, עצי אלון, דולב, חרובים רימונים ועצי הדר, בעיקר לימונים שנתנו לנחל את שמו, ואדי למון.
השביל מוצל, טחנות קמח, גשרים ואמות לאורך הנחל היבש במקטע זה.
מהר מאוד אני כבר במקטע זורם, אין מטיילים והחזירים חוגגים, חבורות רווקים שמתפלשים בבוץ ומשפחות עם גורים שבדרך כלל האמא מגלה אותך לפני שאתה מגלה אותם, היא נוהמת, נוהם בחזרה וכל אחד ממשיך בדרכו.
בבריכות שכווי יש מעט מטיילים, טובל קצת במים, אוכל משהו וממשיך לטפס לאורך אמת המים ובוסתן נחל עמוד.
עובר את מבנה הבטון שאיכלס את משאבות המים לצפת ששאבו מעין יקים ומתחבר לנחל מירון, הנחל יבש ומוצל אבל ההליכה בן הבולדרים והצמחיה מהווה לונה פארק אמיתי.
עוד טבילה בבריכה שמקבלת את ממיה מהצינור והגעתי אל חניון הפיתול לרגלי קבר רשב"י.
אחרי 7.5 ק"מ וכמעט 3 שעות הליכה תפסתי עץ לארוחת בוקר וקפה.
עכשיו צריך למלא את "החיסרון " לחזור בחזרה.
ושוב 7 ק"מ מהנים בנחל שרוב הדרך עכשיו בירידה עד צומת השבילים עם העליה לעין כובס.
חצי ק"מ של עליה קשוחה ומאתגרת שנמשכת כ-40 דקות, משלים 5 שעות הליכה, 15 ק"מ ואני במים טובל עם צדיקים בעין כובס.
Webtopus בניית אתרים
