אחרי הקפה של הבוקר ונסיגה חלקית של צינת הלילה שמנו פעמינו לחורשת יעלה, החורשה נקראת על שמה של יעל אשת חבר הקיני.

צבאו של יבין מלך חצור מובס בקרב בידי דבורה וברק, סיסרא שר הצבא של יבין נמלט משדה הקרב ומוצא מקלט באוהלה של יעל שלפי הסיפור היה נטוי כאן בחורשה, סיסרא מגיע מותש וצמא, מבקש מיעל מים, אך היא משקה אותה בחלב, משכיבה אותו לישון ומשנרדם נועצת את יתד האוהל ברקתו.

משיגיע ברק בן אבינועם לחפשו תצא יעל אליו ותמסור בידו את סיסרא שר הצבא המת.

מחורשת יעלה ירדנו לתוך הערוץ הירוק, ועד מהרה צעדנו בשביל העוקף את מפלי הבזלת וירדנו אל המעיינות, עין רן, עין פטל ועין כוש, שלושת אלו היו ליבה הפועם והזורם של אמת ברניקי.

בתקופה הרומית ביקשו אנשי טבריה מים נקיים יותר ממי הכנרת ומים אלו הגיעו ממעיינות ואדי פיג'אס הוא נחל יבנאל.

האמה המשוכללת נבנתה מתעלה פתוחה וצינור שהיה מורכב מחוליות בזלת והזרימה מים לאורך 16 ק"מ כאשר מעל הערוצים בדרך נעזרו הבנאים בגשרים, ובמקומות מסויימים הוזרמו מים מן האמה אל מתקנים כמו טחנות קמח, בריכות אגירה, בית מרחץ, טחנת סוכר והבריכה העירונית של טבריה.

השם ברניקי על שמה של המלכה היהודיה ניתן לאמה רק במאה ה-19.

המשכנו על השביל הבוצי ולעיתים הזורם שהתפתל בן האמה לבן ערוץ נחל יבנאל והגענו עד קרוב למפגש נחל יבנאל עם הירדן הדרומי.

בחרנו בגדה הדרומית כדי לנפוש תחת האקליפטוס הגדול שבו קבור "שמעון הצדיק", כאן בחר אורי שרת ממרכבות הירדן להנציח את סוסו שמעון.

אלא שהמצבה שהוצבה במקום עם הכיתוב שמעון הצדיק משכה למקום מתפללים, וכשהבינו אלו למי הם מתפללים, קמה מהומה גדולה, ובכעסם ניפצו את לוח השיש.

על המתפללים נאסר להתפלל בקבר שאינו מוגדר ע"י גורם מוסמך, מצבתו של שמעון שנופצה הוחלפה בלוח מתכת עם דיוקנו של שמעון הסוס, ובאה השלווה אל מתחת לעץ.

עוד קצת במורד הנחל ניצב מבנה אבן, גשר כלשהו, אך גשר זה הוא אמת מים שהובילה מים לטובת טחנת הסוכר הממוקמת מול אתר אום ג'וני, דגניה .

חצינו על הגשר המודרני וטיפסנו קלות במעלה הירדן.

חלפנו על פני המוביל המלוח, בעבר תעלת מים, כיום צינור המוליך את מי המעיינות המליחים מצפון מערב הכנרת אל הירדן לאחר צאתו מן הכנרת.

בהמשך פגשנו בסכר אלומות המפריד בן המים באיכות הטובה יותר המגיעים מסכר דגניה אל אתר הטבילה בירדנית, לבן המים הפחות טובים המגיעים משאיבה של מים נקיים מהירדן, מי שפכים מטוהרים ומים מן המוביל המלוח.

סיימנו באתר ירדנית.

על פי המסורת הנוצרית הטביל יוחנן את ישוע בירדן, בקאסר אל יהוד בדרום בקעת הירדן, לאחר מלחמת ששת הימים הפך קאסר אל יהוד לאתר לא בטוח ובשנת 1981 יזם משרד התיירות אתר טבילה תחליפי בירדנית שלנו.

זה היה אתר הטבילה המוסדר היחיד עד פתיחתו מחדש של קאסר אל יהוד בשנת 2011.

מאתר הירדנית יצאנו אל חורשת האקליפטוס לחכות לטרמפ שלנו חזרה אל יבנאל.