בשבע וחצי בבוקר הרחוב הראשי בעג'ר שקט ואפילו השמש עדיין מתכסה בעננים.
התארגנות קצרה ואנחנו רוכבים או בעיקר רוכבות דרומה לעבר עין אל בארד, על ההתחלה תקלה של שרשרת קרועה, אורן שולף את מה שצריך ומיד מתפעל את האירוע, אני בנתיים תופס מחסה בצד אחד הקירות של מוצב טוליפ הנטוש "ועושה סדר" בבליל השאלות לגבי האיזור
ממזרח לנו החרמון והר דב שהוא חלק ממנו, מצפון לבנון ומרג' עיון, ממערב אצבע הגליל, מחצבות כפר גלעדי, משגב עם ואל עדייסה מעבר לגבול.
1967 מלחמת ששת הימים צה"ל עובר בצד הכפר בדרכו לרמת הגולן, כמה שבועות לאחר מכן נכבש הכפר בהסכם בן המושל הצבאי של רמת הגולן לבין נכבדי הכפר.
1977 מבצע ליטאני שבמהלכו נכנס צה"ל למגר תשתיות טרור בדרום לבנון אך בנסיגה לא חוזר לקו הגבול הבנלאומי בן סוריה ללבנון, אלא מתמקם מעט מצפון לו, כפר עג'ר מתרחב צפונה.
1981 תושבי עג'ר יחד עם הדרוזים תושבי הגולן מתבקשים לקבל אזרחות ישראלית, תושבי עג'ר נענים והופכים לאזרחי ישראל.
1982 מבצע של"ג ומלחמת לבנון הראשונה שבה ישהה צה"ל בלבנון עד מאי 2000, עם הנסיגה מתבקשים מודדי האו"ם לסמן את הגבול בן ישראל ללבנון ומתגלה שהוא עובר באמצע הכפר.
הכפר מוקף בגדר מסביב מצידו הדרום והמערבי, והכניסה אליו מותרת רק בשעות היום
2005 מתרחשת התקפת חיזבאללה על הכפר והכפר נסגר לביקור של מי שלא תושב בו למעט אישורים מיוחדים.
2022 מסתיימת בנית הגדר ההקפית סביב כל הכפר שמקים אותה ראש מועצת עג'ר כדי שאף אחד לא יעבור ללבנון והכפר נפתח לביקור באופן חופשי.
התקלה תוקנה והמשכנו לשעוט במורד לעין אל בארד, חצינו את הנחל ועמדנו בצל אלון גדול מימדים ורחב צל כדי להסביר את האירוע שגרם לקרע בין ממלכת ישראל ויהודה ואת פועלו של ירובעם בן נבט כדי לחזק את ההפרדה, הזכרתי כמובן גם את הקרב על המים ותקריות נוחיילה א' ונוחיילה ב'.
המשכנו דרומה דרך בריכות הדגים של קיבוץ דן שבהן מגדלים דגי חידקן שביציהם משמשים להכנת קויאר.
דרך הבריכות הגענו אל גשר הביילי מעל הבניאס ועצרנו כדי לטבול אצבעות לקראת הטבילה האמיתית שתבוא מאוחר יותר
רכבנו צפונה לאורך פלגי הדן ונכנסנו לטבילה האמיתית בבריכה מושלמת קרירה עד קפואה שאיזנה את טמפרטורת הגוף והכינה אותנו לבאות.
אחרי הטבילה הגיע הזמן לשלם על כל הטוב הזה, עליה מתונה של כ4.5 ק"מ על דרך נוחה, אך חשופה לשמש המחממת.
אבל עברנו גם את זה והתייצבנו בגן השלום בכפר עג'ר בו מארחים תושבי הכפר את בני כל הדתות ושם מוצגים סימלהן של כל הדתות, מבנה הנביא יתרו המקודש לדרוזים, מריה המקודשת לנוצרים, חרבו של עלי המקודשת למוסלמים, והמנורה שהיא הסמל המובהק ליהדות.
מגן השלום יצאנו לעבר הכיכר עם פיסלו של נביא אליאס (אליהו), ודרך הכיכר השניה שבה פיסלו של עלי רוכב על האריה הגענו אל מסעדת בלו ליין לארוחת סיום משובחת.
לאחר הארוחה רכיבה קצרה לצד הגדר כדי להגיע למקום שבו כל משתתפי אבא חטוב ואמא חטובה נכנעים לקסמי אבו חטיב עם ממתקיו שמחזירים את האנרגיה שאבדה בטיול
תודה לעמוס על אירגון למופת, ולמועדון הרוכבות שהגיעו וסמכו עלי שהטיול אפשרי למרות החום ואפילו נהנו
