כמו בכל ימי שישי האחרונים הבוקר בחרמון היה נעים וקריר.*
יצאנו אל בקעת מן, עמק שעוצב ע"י המסה של הסלעים, צעדנו מעט על כביש האספלט המכונה ציר 5 והגענו אל השביל המקיף, המטפס אל הר כחל והיורד ממנו אל עמק סנאים.
בערוץ הראשון שבזכות החרסית המצויה בו נשמרת הלחות פגשנו את האלון השסוע, אלון גדול מימדים ובעל עלים שסועים שגדל רק כאן.
הלאה פגשנו שפע של פרפרים, נמפיות,לבנונים, וכחלילים, ריחו המתוק של האחירותם שפורח בצהוב נישא באוויר, ומסביב צמחיה של אוג הבורסקאים, אלה א"י, ערערים, אלון חרמוני, אלון תולע, אלון מצוי, עצי עוזרר ועוד.
צפינו אל נחל שיאון והר דב, אל מזרעת כפר דורה שנשתמרו בתים וכמה מתקנים, אל עמק החולה, רכס הרי נפתלי ודרום לבנון.
בפיסגת הר כחל שכתוצאה מתהליך ההמסה דומה יותר לעמק קטן ישבנו לנוח בצל האלונים בשילוב רוח קרירה וקפה חם.

מכאן ירדנו אל מערת כחל, הכחל ששימש בתעשית האיפור ולצביעת הכדים בעיירה הלבנונית רשיא אל פואחר, אנחנו לא מצאנו כחל.
למטה בעמק סנאים עצרנו לבחון את הבאר היחידה באיזור.

חזרנו לציר 5 ועצרנו ליד האנדרטה של איתן להב, טייס יחל האוויר, בן בית העמק שנפל בהפצצות הריכוך על מוצב החרמון לפני כיבושו בסיום המלחמה.
את הדרך חזרה לרכבים עשינו על ציר 5 עד לחניון